דברי קתמ"ר תא"ל נרי הורוביץ במושב הפתיחה של כנס יוביד של ישראל דיפנס בתל אביב | שרת הכלכלה והתעשיה אלו ף מיל אורנה ברביבאי הדגישה את החשיבות של ההון האנושי  צילום: גלעד קוולרצ׳יק האויב נטמע בשטח הבנוי ולחימה נגדו בסביבה האורבנית דורשת מצה"ל דיוק. המרחק  בין החזית לעוןרף הולך ומיטשטש. הציפיה מצה"ל היא להיות מוכן בקו הזינוק כדי להגיע לקטלניות מרבית. הכטמ"מ הוא כלי מרכזי כיום באצרים האלו. דברי קתמ"ר תא"ל נרי הורוביץ במושב הפתיחה של כנס יוביד של ישראל דיפנס בתל אביב. קתמ"ר הביא ארבע דוגמאות להפעלה מבצעית של כטמ"מים בחיל התותחנים ובצה"ל בפעילויות מבצעיות.  באמצעות יכולת ההסתכלות האנכית של כטמ"מ נחשף אויב, נסגר מעגל אש על ידי תצפית שגילתה פעיל בעזה שהתכונן לשגר מטען לעבר ישראל. הוא הותקף לפני שהצליח לשגר. מרכז האש של חיל הים גילה צוללת בלתי מאויישת שהתכוננה לתקוף מטרה ישראלית. שת"פ של חיל הים, חיל האוויר וכטמ"מ גילה את הצוללת לפני השיגור. מפעילים בצה"ל צימוד של כטמ"מ ליחידת אש וזה מביא להפעלת אש בצורה טובה יותר. שרת הכלכלה והתעשיה אלוף מיל אורנה ברביבאי סיפרה לבאי הכנס כי נוסחה כבר החלטת ממשלה המסדירה את תחום הכטמ"מים לשימושים אזרחיים, הסדרה, רגולציה, הדרכה והכשרת כוח אדם.  השרה הביעה תקווה שהממשלה הבאה תאשר את ההחלטה. לדברי ברביבאי השימוש בכטמ"מים בצבא כבר ותיק. עתה יש לטפח ולפתח את ההשלכות והשימושים האזרחיים, ליצור אקו סיסטם של בלתי מאויישים, שיחבר בין הטכנולוגיה הקיימת בישראל ברמה הגבוהה ביותר לבין הצרכים והיישומים האזרחיים.  אלון אונגר יו"ר הכנס ומייסד יוביד הזכיר כי הכנס השנה הוא העשירי וצו השעה הוא לחבר בין הטכנולוגיה לבין היישומים של הטכנ לוגיות לתחומים אזרחיים וחברתיים.   

שרת הכלכלה, קתמ״ר ונציגי תעשיות מובילות בתחום - כולם הגיעו לכנס UVID לבחון פיתוחים ומגמות בתחום הכטב״מ  צילום: גלעד ק כנס UVID 2022 נפתח היום (ד) בגני התערוכה בתל אביב, עם אלפי אנשים שהגיעו לשמוע ולראות את הפיתוחים האחרונים בעולם הכטב״מ. 

במעבר ישיר לשימוש אזרחי ברחפנים במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי השמיעו דברים רעות בורוכוב מנתיבי איילון ודניאלה פרתם מרשות החדשנות צילום: גלעד קוולרצ׳יק בצבא יש חשיבות רבה למושג השילוביות, אבל בתחום האזרחי עדיין שילוביות איננה ברורה או מיושמת במלואה. לכן יש לפעול לשת"פים בין טכנולוגיות של רחפנים לבין גופים ממשלתיים ומוניציפליים, אומר תא"ל מיל. אלון קלוס, בנדא מגנטיק. המיצוי של כלים לא מאויישים ורחפנים במרחב המוניציפלי עדיין בתחילת הדרך. מתמקדים בעיקר באזורי הדרום והצפון, שם יש אוכלוסיות של בני הגיל השלישי, הזקוקים למילוי צרכים רפואיים. זו דוגמה לשיפור השרות המוניציפלי שניתן לבצע באמצעות כלים לא מאויישים.  יש שימושים רבים אחרים, כמו טיפול כמו בפשיעה, אכיפה, אירועי חילוץ והצלה. יש לתחום הזה פוטנציאל רב לטובת האזרח הדורש שיפורים בשירות שנותנת לו הרשות המקומית שבה הוא חי. במעבר ישיר לשימוש אזרחי ברחפנים במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי השמיעו דברים רעות בורוכוב מנתיבי איילון ודניאלה פרתם מרשות החדשנות. הולך ומוקם מרכז ניסויים לאומי בירוחם, מופעל מרכז בקרה ושליטה קבוע שיפקח על כל פעילויות הרחפניים ברחבי הארץ. בוצע מספר גדול של טיסות רחפנים במרחבים עירוניים ליישומים שונים כמו למשל פיקוח על מצעד גאווה.  תכניות לעתיד כוללות טיסות למרחקים יותר גדולים, נשיאת משקלים כבדים יותר משלושה ק"ג כפי שהיה עד כה, שיתוף גופים מסחריים לטיסות מסחריות של רחפנים, העברת מסמכים חשובים וגם טיפול בנושאי סייבר הקשורים לטיסות רחפנים.   

״המערכות היבשתיות חיייבות לפעול בתנאי מזג אוויר קשים, מול הפרעות למערכות הניווט, מערכות שמתקדמות בתנאי קרקע קשים״, מסבירה ורמוט צילום: גלעד קוולרצ׳יק יחידה חי"ר שמתקדמת בשטח בקרב משאירה מאחוריה המון ציוד רב משקל, בנוסף ללוחם שהוא עצמו נושא מטען על גבו. האתגר הוא לפתח כרב"מים וכטמ"מים שיסייעו להביא אספקה לוגיסטית ללוחמים בשטח. מיכל ורמוט מנהלת יחידת מערכים אוטונומיים ביבשה ברפאל, סיפרה בכנס יוביד כיצד מפתחים כרב"ם שיביא ליחידה בשטח אספקה. אולם, אספקה אוטונומית יוצרת אתגרים מורכבים: מה לספק קודם, מזון או מנות דם. איך להתמודד עם אויב המאיים על שיירה לוגיסטית ואיך מתחברים עם מערכת שתשמיד את האויב המאיים. הפתרון הוא שת"פ. רפאל איננה מייצרת פלטפורמות, ולכן האתגר הוא שת"פ ואינטגרציה עם תוכנות ועם פלטפורמות שמייצרות חברות אחרות, שותפות. המערכות היבשתיות חיייבות לפעול בתנאי מזג אוויר קשים, מול הפרעות למערכות הניווט, מערכות שמתקדמות בתנאי קרקע קשים.  למרות הקשיים, הפתרון טמון ביחידות רובוטיות שיעשו עבודות מלוכלכות, משעממות ומסוכנות להעברת אספקה לוגיסטית ליחידות בשדה.  גלעד לנדסברג, חברת אירונאוטיקס, סיפר בשיחה עם עמיר רפופורט, מייסד ישראל דיפנס, כי החברה שלו פעילה בפיתוח מוצרים לתחום הימי, כטמ"מים בעלי יכולות בסביבה הימית, כלים שנשלחים קדימה מספינות בתפקיד של סקאוטים, צופים. באירונאוטיקס עוסקים במקורות אנרגיה לכטמ"מים – דלק וחשמל, או שילוב של השנים. מקור האנרגיה חייב לפתור בעיות של שהייה ממשוכת באוויר מול המראה ונחיתה של הכלי.  יש שת"פ בין אירונאוטיקס לבין רפאל בתחום המבצעי של מל"טים טקטיים. כך יש יכולות של רפאל המוטמעות במל"ט ים של אירונאוטיקס בתחומים כמו ניווט ותקשורת, ויש שת"פ עם חברות נוספות, דוגמת קונטרופ, שמתמקדת במטע"די כטמ"מים.   

מנהל הרכש במשרד הביטחון ירכוש מרעומים חדשים עבור צה"ל ממפעל 'רשף טכנולוגיות' בשדרות, בהיקף של כ-40 מיליון ש״ח ויבטיח רציפות ייצור למפעל לשנתיים לפחות קרדיט שימוש: רשף טכנולוגיות    מנהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, באמצעות יחידת הסגן לרכש יבשה, הוציא בימים האחרונים הזמנה חדשה למפעל 'רשף טכנולוגיות' בשדרות, לרכש מרעומים חדשים ומתקדמים, שיאפשרו יכולת ירי בקצב גבוה עבור תותחי צה״ל. ההזמנה תבטיח רציפות ייצור במפעל לאורך השנתיים הבאות ותתמוך בחוסנו הכלכלי של המפעל המעסיק כ-70 עובדים מהעיר שדרות.  העסקה הנוכחית מצטרפת אל שורת עסקאות שנחתמו בשנים האחרונות בין משרד הביטחון לחברה בשווי כולל של מעל 110 מיליון ש״ח.  'רשף טכנולוגיות' מפתחת ומייצרת מרעומים מהמתקדמים מסוגם בעולם עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות ומנגנוני הפעלה.

״המערכות היבשתיות חיייבות לפעול בתנאי מזג אוויר קשים, מול הפרעות למערכות הניווט, מערכות שמתקדמות בתנאי קרקע קשים״, מסבירה וורמוט צילום: גלעד קוולרצ׳יק יחידה חי"ר שמתקדמת בשטח בקרב משאירה מאחוריה המון ציוד רב משקל, בנוסף ללוחם שהוא עצמו נושא מטען על גבו. האתגר הוא לפתח כרב"מים וכטמ"מים שיסייעו להביא אספקה לוגיסטית ללוחמים בשטח. מיכל וורמוט מנהלת יחידת מערכים אוטונומיים ביבשה ברפאל, סיפרה בכנס יוביד כיצד מפתחים כרב"ם שיביא ליחידה בשטח את השוקו, אבל אספקה אוטונומית כזו יוצרת אתגרים מורכבים: מה לספק קודם, מזון או מנות דם. איך להתמודד עם אויב המאיים על שיירה לוגיסטית ואיך מתחברים עם מערכת שתשמיד את האויב המאיים. הפתרון הוא שת"פ. רפאל איננה מייצרת פלטפורמות, ולכן האתגר הוא שת"פ ואינטגרציה עם תוכנות ועם פלטפורמות שמייצרות חברות אחרות, שותפות. המערכות היבשתיות חיייבות לפעול בתנאי מזג אוויר קשים, מול הפרעות למערכות הניווט, מערכות שמתקדמות בתנאי קרקע קשים.  למרות הקשיים, הפתרון טמון ביחידות רובוטיות שיעשו עבודות מלוכלכות, משעממות ומסוכנות להעברת אספקה לוגיסטית ליחידות בשדה.  גלעד לנדסברג, חברת אירונאוטיקס, סיפר בשיחה עם עמיר רפופורט, מייסד ישראל דיפנס, כי החברה שלו פעילה בפיתוח מוצרים לתחום הימי, כטמ"מים בעלי יכולות בסביבה הימית, כלים שנשלחים קדימה מספינות בתפקיד של סקאוטים, צופים. באירונאוטיקס עוסקים במקורות אנרגיה לכטמ"מים – דלק וחשמל, או שילוב של השנים. מקור האנרגיה חייב לפתור בעיות של שהייה ממשוכת באוויר מול המראה ונחיתה של הכלי.  יש שת"פ בין אירונאוטיקס לבין רפאל בתחום המבצעי של מל"טים טקטיים. כך יש יכולות של רפאל המוטמעות במל"ט ים של אירונאוטיקס בתחומים כמו ניווט ותקשורת, ויש שת"פ עם חברות נוספות, דוגמת קונטרופ, שמתמקדת במטע"די כטמ"מים.   

במעבר ישיר לשימוש אזרחי ברחפנים במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי השמיעו דברים רעות בורוכוב מנתיבי איילון ודניאלה פרתם מרשות החדשנות צילום: גלעד קוולרצ׳יק בצבא יש חשיבות רבה למושג השילוביות, אבל בתחום האזרחי עדיין שילוביות איננה ברורה או מיושמת במלואה. לכן יש לפעול לשת"פים בין טכנולוגיות של רחפנים לבין גופים ממשלתיים ומוניציפליים, אומר תא"ל מיל. אלון קלוס, Cando Drones.  המיצוי של כלים לא מאויישים ורחפנים במרחב המוניציפלי עדיין בתחילת הדרך. מתמקדים בעיקר באזורי הדרום והצפון, שם יש אוכלוסיות של בני הגיל השלישי, הזקוקים למילוי צרכים רפואיים. זו דוגמה לשיפור השרות המוניציפלי שניתן לבצע באמצעות כלים לא מאויישים.  יש שימושים רבים אחרים, כמו טיפול כמו בפשיעה, אכיפה, אירועי חילוץ והצלה. יש לתחום הזה פוטנציאל רב לטובת האזרח הדורש שיפורים בשירות שנותנת לו הרשות המקומית שבה הוא חי. במעבר ישיר לשימוש אזרחי ברחפנים במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי השמיעו דברים רעות בורוכוב מנתיבי איילון ודניאלה פרתם מרשות החדשנות. הולך ומוקם מרכז ניסויים לאומי בירוחם, מופעל מרכז בקרה ושליטה קבוע שיפקח על כל פעילויות הרחפניים ברחבי הארץ. בוצע מספר גדול של טיסות רחפנים במרחבים עירוניים ליישומים שונים כמו למשל פיקוח על מצעד גאווה.  תכניות לעתיד כוללות טיסות למרחקים יותר גדולים, נשיאת משקלים כבדים יותר משלושה ק"ג כפי שהיה עד כה, שיתוף גופים מסחריים לטיסות מסחריות של רחפנים, העברת מסמכים חשובים וגם טיפול בנושאי סייבר הקשורים לטיסות רחפנים.   

חיימוביץ הציגה פרוייקט של אלביט מערכות: הכטב"ם HERMES STARLINER שאושר לטיסה במרחב אזרחי בשוויץ  צילום: גלעד קוולרצ׳יק ישראל מאשרת לכלי טיס בלתי מאוייש לטוס במרחבי התעופה האזרחית, בישרה לכנס יוביד ורד חיימוביץ, אלביט מערכות. המהלך נעשה בשיתוף רשות התעופה האזרחית וכך מקבלים הכלים הלא מאויישים רישוי זהה לזה של מטוס. חיימוביץ הציגה פרוייקט של אלביט מערכות: הכטב"ם HERMES STARLINER שקיבל את רישוי התעופה האזרחית לטיסה במרחב האזרחית. רת"א פיקיחה על תהליך התכנון, הייצור והרישוי של הכלי שפיתוחו נמשך כשבע שנים. סטארליינר הוא כלי טיס בעל מוטת כנפיים של 17 מטרים, משקלו 1.6 ק"ג, שהייה באוויר עד 36 שעות ברצף עד גובה של 25 אלף רגל. יש בו מצלמת יום לילה, מכ"ם ועוד מערכות במשקל כולל של 450 ק"ג. הכלי מבוסס על הרמס 900, 'כוכב' בחיל האוויר.  עוד תכונות: יכולת המראה ונחיתה אוטומטית וטיסה בתנאי ראות ומזג אוויר קשים. סטארליינגר סופק למשרד ההגנה של שווייץ ולמשרד התחבורה של קנדה. שימושי הכלי: פעילה נגד טרור, אבטחת המונים, חיפוש והצלה בים, פעילות מסחרית והגנת הסביבה.