דמיאן וויליאמס (61) פעלה כסוכנת רוסית בארה״ב במשך לפחות עשור. עסקה בקידום לובי לאיתור מנהיגים עתידיים, השיגה בהונאה ויזות כניסה לארה״ב וקיבלת הוראות היישר מהנהלת הקרמלין - כולל פוטין עצמו  kremlin.ru דמיאן וויליאמס, התובע של ארצות הברית עבור המחוז הדרומי של ניו יורק, מתיו ג'י אולסן, עוזר התובע הכללי לביטחון לאומי, ומייקל ג'יי דריסקול, עוזר המנהל האחראי של משרד השטח של ניו יורק בלשכת החקירות הפדרלית ("FBI") הודיעו על הגשת תלונה המאשימה את אלנה ברנסון, תושבת ארה״ב עם אזרחות כפולה, בפעולה וקשירת קשר לפעול בארצות הברית באופן בלתי חוקי כסוכנת של ממשלת רוסיה.  ברנסון לא נרשמה תחת חוק רישום הסוכנים הזרים ("FARA"), כמו גם נאשמת בקשירת קשר לביצוע הונאת ויזה והצהרות כוזבות ל-FBI. כפי שנטען, החל משנת 2011 לפחות, ברנסון פעלה בשם הממשלה הרוסית ובכירים רוסיים לקידום האינטרסים הרוסיים בארה"ב, לרבות על ידי תיאום פגישות של פקידים רוסים עם לובי של פקידים פוליטיים ואנשי עסקים בארה"ב. כמו גם, על ידי הפעלת ארגונים בארצות הברית במטרה לקדם בפומבי את מדיניות ממשלת רוסיה.  וויליאמס אמר: "כפי שנטען, אלנה ברנסון, אזרחית כפולה של ארה"ב/רוסית, ערערה באופן פעיל את חוקי הרישום של סוכנים זרים בארצות הברית כדי לקדם מדיניות ואידיאולוגיה רוסית. ממשלת רוסיה בדרגים הגבוהים ביותר שלה, עד וכולל הנשיא ולדימיר פוטין, הודיעה כי תעמולה אגרסיבית וגיוס של הפזורה הרוסית ברחבי העולם הם בראש סדר העדיפויות הרוסי.  ״ברנסון אף התכתבה עם פוטין עצמו ונפגש עם שר בכיר ברוסיה לפני שייסד מרכז תעמולה רוסי כאן בעיר ניו יורק, המרכז הרוסי בניו יורק. ההסברה הפרסומית של ברנסון, לרבות קמפיין 'אני אוהב את רוסיה' המכוונת לצעירים אמריקאים, מדגימה את ניסיונותיה לפעול בהוראת ממשלת רוסיה לקידום האינטרסים שלה בארצות הברית באופן לא חוקי.״ כחלק מאותו מאמץ ממשלתי רוסי, החל לפחות ב-2011 בערך, ברנסון, פעלה באופן בלתי חוקי כסוכנת של ממשלת רוסיה בזמן שהתגוררה בארצות הברית. בין היתר, בשנת 2012 או בערך, לאחר קבלת אישור מהדרגים הגבוהים ביותר בממשלת רוסיה, הקימה ברנסון ארגון שבסיסו במנהטן, ניו יורק, בשם המרכז הרוסי ניו יורק ("RCNY").  ברנסון שלחה התכתבות לראש הממשלה דאז פוטין ונפגשה עם שר בכיר בממשלת רוסיה בקשר לתחילת פעילותה למען ממשלת רוסיה בארצות הברית. ברנסון קיבלה מימון של עשרות אלפי דולרים מממשלת רוסיה עבור ה-RCNY והשתמשה ב-RCNY כדי לארח אירועים ולעסוק בהודעות פומביות בהנחיית ממשלת רוסיה ופקידים רוסים.  ברנסון הופנתה, בין היתר, לארח אירועים שנועדו לגבש את קהילת הנוער דוברי הרוסית בארצות הברית. לדוגמה, BRANSON וה-RCNY אירחו פורום נוער שנתי, הממומן בחלקו על ידי ישות בשליטת ממשלת מוסקבה.  במהלך עבודתה כסוכנת רוסית בארצות הברית, ברנסון קיבלה מימון והכוונה מממשלת רוסיה, כולל מהשגרירות הרוסית בוושינגטון הבירה, וקיבלה מטלות מפקידי ממשל רוסיים ברמה גבוהה וארגונים המנוהלים על ידי ממשלת רוסיה. במקביל, ברנסון ביקשה להסתיר באופן אקטיבי שממשלת רוסיה מעניקה לה מטלות ומממנת את פעילותה והיא הורתה לשותפים שלה לעשות את אותו הדבר.  כפי שנטען, בשנת 2019 או בערך, ברנסון ריכזה באמצעות ה-RCNY קמפיין ללובי של פקידי הוואי שלא לשנות את שמו של מבצר הממוקם באי הוואי קוואי, שהוא המבצר הרוסי האחרון שנותר באיי הוואי והוא משמעותי לממשלת רוסיה. בין היתר, ברנסון סיפקה לפקידי הוואי הודעות מפקידי ממשל רוסים וארגנה טיול למוסקבה עבור פקידי הוואי האחראים לשינוי השם הפוטנציאלי כדי להיפגש עם אנשי ממשל רוסים בכירים. בנוסף ל-RCNY, ברנסון שימשה כיושב ראש מועצת הקהילה הרוסית של ארה"ב ("KSORS"), הממומנת לפחות בחלקה על ידי גופים שונים המנוהלים על ידי ממשלת רוסיה. בין היתר, KSORS ריכזה קמפיין "אני אוהב את רוסיה" בארצות הברית וארגנה פורומי נוער המתמקדים בקידום ההיסטוריה והתרבות הרוסית לצעירים אמריקאים.  ברנסון השתמשה באתר KSORS כדי לקדם הודעות משגרירות רוסיה וארגנה אירועי KSORS שאושרו על ידי שגריר רוסיה בארצות הברית. כאשר ברנסון ביקשה תמיכה כספית מפקיד ממשלת מוסקבה עבור אתר KSORS, ברנסון דיווחה כי מטרת אתר KSORS הייתה להפיץ מידע "על הפעילות של ארגונים שנוצרו על ידי בני ארצם הרוסים כדי ליצור תדמית חיובית של רוסיה ומוסקבה בקרב האמריקאים.״  לפי התלונה, עבודתה של ברנסון מטעם ממשלת רוסיה כללה גם ארגון פגישות לעצמה ולבעלי תפקידים רוסים אחרים עם פקידי ממשל ומנהלים בממשלת ארה"ב בבתי עסק שבסיסם בארה"ב. לדוגמה, במרץ 2016, ברנסון פעלה לארגן פגישות לראש המחלקה לפעילות כלכלית חוץ ויחסים בינלאומיים עבור ממשלת מוסקבה, בין היתר, עם סנטור ממדינת ניו יורק דאז והנהלת חברות אמריקאיות מסוימות. ברנסון גם השתתפה בתוכנית הונאה להשגת ויזות עבור פקידים רוסים ושותפיהם, על ידי מתן מידע על אירועי RCNY לאותם אנשים על מנת שישמשו כתירוצי שווא כדי להשיג אשרות כניסה לארצות הברית.

חברת Varonis פרסמה על דליפה שפורסמה השבוע (7.3) ב-darkweb באתר של קבוצת הסייבר ההתקפי leak the analyst ובה מאגר מידע שכולל בתוכו פרטים של כ-30,000 טייסים ואנשי צוות אוויר אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל  חברת Varonis פרסמה על דליפה שפורסמה השבוע (7.3) ב-darkweb באתר של קבוצת הסייבר ההתקפי leak the analyst ובה מאגר מידע שכולל בתוכו פרטים של כ-30,000 טייסים ואנשי צוות אוויר וקרקע ישראלים, בעבר ובהווה. הפרטים כוללים פרטים מזהים אישיים (שם מלא, תעודת זהות, כתובת מגורים, אימייל) ובנוסף תפקיד המבצעי (טייס, נווט, מדריך טייס וכו'). עד כה פרסמה הקבוצה דליפות ממספר מקורות רגישים ובניהם חברת האבטחה F5, רפאל, Verint, משרד החוץ האוקראיני, וחברת הטלקום של תאילנד. החברה עדכנה את מערך הסייבר הלאומי שמטפל בנושא. תגובת דובר צה״ל: ״הנושא המדובר מוכר לצה"ל, במסגרת בדיקה ראשונית שהתבצעה עולה כי הנתונים לא הגיעו ממערכות צה"ל. צה"ל פועל באופן רציף ומתמשך להגנה על נכסיו במרחב הקיברנטי.״   

מדינת ישראל אוספת מיסים עבור הרשות הפלסטינית בהיקף של כ-70 אחוזים מהכנסות הרשות בשנה. מנוף כלכלי זה מהווה נכס אסטרטגי עבור ישראל מול הרשות - כעת, רוצים בירושלים להפחית תלות זו. ״איסוף מיסים הוא אחד הסממנים המובהקים להיות ישות כלשהו "מדינה"״, טוען עו״ד (סא״ל במיל׳), מוריס הירש ראש המחלקה המשפטית של מכון מבט לתקשורת פלסטינית צילום: חיים צח - לע״מ הרשות הכלכלית תלויה כמעט לחלוטין באוצר הישראלי. ישראל גובה עבור הרשות מיסים בארבעה צירים. מס הכנסה, מע״מ, מס בלו (על הדלק) ומס על ייבוא מוצרים. לאחרונה החלו מספר מהלכים בצירים אלו, בעידוד ירושלים, אירופה וארה״ב, שמטרתם לבחון האם ניתן להקטין את התלות הפלסטינית באוצר הישראלי.  בציר מיסוי ייבוא מוצרים, הוחלט לאחרונה לאפשר מחסן בונדד ביריחו לסחורות המגיעות מירדן דרך מעבר אלנבי. ישראל עדיין עורכת בידוק בטחוני לסחורות וגובה מיסים עבורן, אך מימוש בונדד פלסטיני הוא פתח לעצמאות פלסטינית עתידית.  כלומר, מכולות שמגיעות מירדן (מעברי גבול יבשתיים) או מנמלי ים ישראלים (חיפה ואשדוד), יוכלו להיות משונעות ליריחו, ושם הרשות הפלסטינית תגבה בעצמה את המיסים. בתרחיש עתידי כזה, אם יתממש, ישראל תמשיך לבצע בידוק ביטחוני לסחורות, אך המס יגבה ישירות על ידי הרשות. כיום המס נגבה על ידי ישראל ומועבר לרשות.  בהקשר זה, תגובת רשות המיסים: ״לא חל כל שינוי במדיניות הבידוק והמיסוי של סחורות העוברות במעברי הגבול של ישראל ומיועדות לשטחי הרשות הפלסטינית. לאחרונה, החל פיילוט שבמסגרתו מתאפשרת לראשונה העברה של סחורות במכולות ולא רק במשטחים דרך מעבר אלנבי, אולם מכולות אלה עוברות בידוק קפדני והמסים עבור הסחורות בהן נגבים על ידי רשות המסים.״ בנושא המע״מ, כיום מדינת ישראל גובה את המע״מ מרכישות של פלסטינים בישראל ומעבירה את הכסף לרשות. הרשות טוענת כבר תקופה שישראל משקרת ועושה מניפולציות על הסכומים. בשביל שקיפות, מפתחים בישראל מערכת התקזזות מע״מ מקוונת בין הצדדים.  בהקשר זה, תגובת רשות המיסים: ״בקרוב תושק מערכת ממוחשבת להפקת חשבוניות I/P (חשבוניות מס התחשבנות). בשלב ראשון המערכת תפעל במתכונת "פיילוט" עבור מספר מצומצם של עוסקים. הפיילוט מתוכנן להימשך כ-6 חודשים, ואם אכן יוגדר כמוצלח, שיטה זו תוחל על כלל העסקאות בין העוסקים בישראל לעוסקים ברשות הפלסטינית.״  בנושא מס בלו, המס על הדלק שהרשות הפלסטינית רוכשת בישראל, ישנה כוונה לבטל את גביית המס עבור הרשות הפלסטינית. רשות המיסים הפנתה אותי לאוצר. באוצר טוענים: ״לא נתייחס כרגע״. כלומר, יש דברים בגו. מתי, איך וכמה, נצטרך לעקוב. מדובר בהרבה כסף שהולך כיום לקופת האוצר הישראלי. איך מבטלים מס בלו? שתי דרכים. שינוי חקיקה בכנסת. בספק אם האוצר ישיג זאת בכנסת הנוכחית. שניה, אם לא רוצים שינוי חקיקה, האוצר יכול להכריז על כי ״הדלק יוצא מהארץ״ כאמור בסעיף 8 לחוק הבלו על הדלק, תשי"ח-1958. ״הוכח להנחת דעתו של המנהל כי דלק יוצא מהארץ, לא ייגבה הבלו עליו, ואם כבר שולם – יוחזר הבלו אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב, תוך ששה חדשים מיום היצוא״, לשון החוק.  בנושא מס הכנסה, לא צפוי שינוי. המס נגבה על הכנסות של פלסטינים בישראל וגם הוא מועבר לרשות הפלסטינית.  ״הפחתת התלות הכלכלית של הרשות במדינת ישראל תהיה בכיה לדורות״, טוען עו״ד (סא״ל במיל׳), מוריס הירש ראש המחלקה המשפטית של מכון מבט לתקשורת פלסטינית. ״התלות הזו מאפשרת לישראל מנופים כלכליים על הרשות. כמו בחוק הקיזוז המאפשר הקפאת העברת כספי מיסים לרשות בגובה תשלומי המשכורות של הרשות למחבלים מורשעים בכלא הישראלי. "השליטה בגביית המיסים אף מאפשרת למדינת ישראל לשלוט על ההיקף האימיתי של ההכנסות. ככל שיועברו הסמכויות לידי הרש"פ, כך תאבד מדינת ישראל את היכולת שלה לכמת, באופן מדויק, את היקף הכנסות הרש"פ ולהבין האם קיימים קשיים כלכליים אמיתיים. "העברת הסמכויות לגביית המיסים לרש"פ מקימה עוד בעיה חמורה הרבה יותר. אחד הסממנים המובהקים להיות ישות כלשהו "מדינה", הוא הזכות לגבות מיסים. הסכמי אוסלו השאירו בידי ישראל את הסמכות לגבות מיסים משום שהרש"פ איננה "ישות מדינית". ההתפרקות מהסמכות לגבות מיסים והעברת סמכות זו לידי הרש"פ, עלולה להתפרש כהסכמה של מדינת ישראל, שלצד מדינת ישראל קיימת עוד "מדינה" ממערב לנהר הירדן." באתר palwatch.org, אותו מנהל הירש, אוספים נתונים על תקבולי המיסים של הרשות, כפי שמפורסמים על ידה. בדו״ח מחודש ינואר 22, מסוכמים סכומים של 21. בשנת 21, נגבו על ידי ישראל 2.5 מיליארדי שח מיסי בלו. 4.5 מיליארד שח מיסי ייבוא. 2 מיליארד מע״מ. 260 מליון מיסים ישירים. לאחר קיזוזים קלים של מס קניה ועיקולי צד ג׳, נגבו עבור הרשות סך של כ9.4 מיליארדי ש״ח בשנת 2021.  לאחר קיזוזים של שימוש הפלסטינים בשירותי מקורות, חברת חשמל, בתי חולים, ביוב, ואחר, הועברו לרשות ב-7.7 מיליארדי שח לשנת 2021. אם בוחנים את ההכנסות של הרשות ממיסים שאוספת עבורה ישראל (9.4 מיליארד בשנה), לפני הוצאות בישראל, בחישוב גס, מדובר בתשלום ממוצע של כ-783 מליוני ש״ח כל חודש לרשות. אלו מהווים כ-70 אחוזים מהכנסות הרשות לשנת 2021.  במילים אחרות, כ-70 אחוזים מהכנסות הרשות תלויות בישראל. זה מצב שמאפשר לישראל מנופים כלכליים על הרשות הפלסטינית, כפי שציין מוריס. ויתור של ירושלים על תלות זו, בנוסף להיבט המדיני של גביית מיסים עצמאית על ידי הרשות, צפוי להשאיר את ישראל במצב אסטרטגי בעייתי מול הרשות הפלסטינית בעתיד. 

ביידן אמר ש"האמריקנים אמנם יראו עליית מחירים, אך הגנה על החרות עולה כסף". בתגובות ראשונות בשוקי העולם להודעת ביידן עלו מחירי הנפט הגולמי ויש חוששים שהמחיר עלול להגיע ל-150 דולר לחבית https://twitter.com/POTUS/status/1501327395021799428?s=20&t=8N3xiC0MwWod... הנשיא ביידן הכריז אתמול שארה"ב תאסור יבוא נפט וגז מרוסיה, אך הזהיר שהצעד הזה יגבה מחירים מהאמריקנים, בעיקר בתחנות הדלק. תגובה ראשונה: עליית מחירי הנפט. נשיא אוקראינה זלנסקי כבר לוחץ כמה ימים על ביידן והמערב לאסור יבוא מרוסיה. אתמול הודיע ביידן: "אנו לא ניטול חלק בסבסוד מלחמתו של פוטין", והגדיר את הצעד שנקט בו "מהלומה קשה" ליכולתה של רוסיה לממן את המתקפה הנוכחית. "אוקראינה לעולם לא תהיה נצחונו של פוטין", הכריז הנשיא. ביידן הוסיף ואמר ש"האמריקנים אמנם יראו עליית מחירים, אך הגנה על החרות עולה כסף". לפני הנאום הזה נועץ נשיא ארה"ב עם מנהיגים באירופה, שחלק ממדינותיהם תלויות ביבוא אנרגיה  מרוסיה. האיחוד האירופי עומד לדון השבוע בדרכים לנתק את התלות באנרגיה מרוסיה. בתגובות ראשונות בשוקי העולם להודעת ביידן עלו מחירי הנפט הגולמי ויש חוששים שהמחיר עלול להגיע ל-150 דולר לחבית. לפני  הודעת ביידן היה המחיר 130 דולר לחבית נפט גולמי. גם בריטניה הודיעה על חרם נפט וגז מרוסיה.  רוסיה לא הגיבה עד שעות הבוקר אולם לפני כן הזהירה שתסגור את צינור הגז העיקר  מרוסיה לגרמניה. חברת הדרוג FITCH הורידה את הדרוג של רוסיה מ-B ל-C  שפירושו שלדעת הסוכנות צפוייה סכנה מהיעדר יכולתה של רוסיה לטפל כהלכה בחוב הממשלתי.  סוכנויות AP ורויטרס מוסרות כי אירופה תלויה ביבוא ב-90 אחוזים מהגז ו-97 אחוזים ממוצרי הנפט. רוסיה מספקת 40 אחוזים מהגז של אירופה ו-25 אחוזים מהנפט. ארה"ב אינה מייבאת גז טבעי מרוסיה.  אתמול הדגיש הנשיא ביידן כי מובן מאליו שהמחירים יאמירו, אך הוסיף אזהרה לתעשיית האנרגיה האמריקנית מפני העלאה מוגזמת של המחירים תוך ניצול הצרכנים. קבוצת סנטורים אמריקניים הגישו הצעת חוק להטלת סנקציות על מי שיסחור בזהב השייך לבנק המרכזי של רוסיה. מגיש ההצעה סנטור אנגוס קינג אמר כי הכמות העצומה של זהב שנמצאת בידי רוסיה היא אחד הנכסים הגדולים האחרונים שפוטין יכול להשתמש בהם כדי למנוע קריסת הכלכלה הרוסית. עוד חברות עולמיות גדולות ביניהן מקדונלד'ס, סטארבק וקוקה קולה הודיעו על הפסקת פעילות ברוסיה. העיתון ניו יורק טיימס הודיע על הוצאת צוות הכתבים שלו ממוסקווה בתגובה לצעדי תחיקה ברוסיה המוציאים מחוץ לחוק דיווח עיתונאי מקצועי של המלחמה באוקראינה.  ממשלת אוקראינה האשימה אתמול את כוחות הצבא הרוסי בהפצצת המסדרון ההומניטרי לפינוי פליטים מהעיר מריופול. סוכנויות הידיעות מדווחות כי ביום ה-13 למלחמה מספר הפליטים שיצאו מאוקראינה מגיע לשני מיליון. הרוסים פתחו מסדרון פינוי פליטים נוסף בעיר סומי SUMMY שבמזרח המדינה, ונראה שמשם הפינוי עלה יפה. אוטובוסים הסיעו את הפליטים לעיר פולטבה. משרד ההגנה הרוסי הודיע שבדרך זו פונו אתמול 723 פליטים, ביניהם יותר מ-500 אזרחי הודו. הרוסים מבטיחים לפתוח החל מהבוקר מסדרון לפינוי פליטים מקייב. בהעיר אירפין הסמוכה לקייב אמרו תושבים שהעיר הרוסה, ויש שכונות שלא נותר בהם בית אחד שלם. שר ההגנה האוקראיני מסר כי הגנרל הרוסי אנטולי גרסימוב, סגן מפקד ארמיה 4 של צבא רוסיה, נהרג ביום שני, והוא הגנרל הרוסי השני שנהרג בקרבות, כך לדברי האוקראינים.  

שוטרי תחנת טירה עצרו במסגרת האכיפה "מסלול בטוח", הכוללת מעקב סמוי באמצעות רחפן משטרתי (כטב"מ), תושב העיר כבן 20 צילום: משטרת ישראל המשטרה מפעילה רחפני משטרה בשמי ערי המשולש, במסגרת האכיפה המבצעית הממוקדת נגד שימוש והחזקת אמצעי לחימה, במהלכה עצרה חשוד כשברשותו שני אקדחים . שוטרי תחנת טירה עצרו במסגרת האכיפה "מסלול בטוח", הכוללת מעקב סמוי באמצעות רחפן משטרתי (כטב"מ), תושב העיר כבן 20 בחשד להחזקת אמצעי לחימה.   בתוך כך, שוטרי התחנה בטירה הפעילו כלי טייס בלתי מאויש מעל שמי העיר, לשם קבלת תמונת חוזי בזמן אמת, המאפשרת הנעת כוחות בילוש באופן אפקטיבי ובטוח , עד למעצר החשוד ותפיסת אמצעי לחימה ברשותו .   בהתאם לממצאי החׁקירה הוגש נגד החשוד כתב אישום, לצד המשך מעצרו עד תום ההליכים.   

"ישראל תשלם על פשע זה", הודיעו משמרות המהפכה IRNA משמרות המהפכה הודו כי שני קצינים של המשמרות נהרגו בתקיפת רקטות ישראליות ביום שני האחרון על מטרות בפרברי דמשק. שני הקצינים שנהרגו הם הקולונלים איחסן קרבליאפור ומורטזה סעידנג'אד. "ישראל תשלם על פשע זה", הודיעו משמרות המהפכה.  רשת FRANCE 24 מוסרת כי ביום שני הודיע הארגון לשמירת זכויות האדם בסוריה, שמושבו בלונדון, כי בתקיפה הישראלית נהרגו שני אנשי מיליציות פרו-איראניות.   

הפתרון שהוצג מבוסס על חיבור תאים סלולריים של NuRAN Wireless בחיבור של עמוס 17 לליבת הרשת הסלולרית תמונה: חלל-תקשורת לאחר דחיה של שנתיים בשל הקורונה התקיימה בשבוע שעבר בברצלונה תערוכת הסלולר הגדולה בעולם Mobile World Congress. בתערוכה השתתפו בין השאר החברות הישראליות Mantis Vision, Radix, Eye-Net, TechSee, PureSight,  אלוט תקשורת, נובלסאט, גילת לווינים, אמדוקס, חלל-תקשורת ועוד. חלל תקשורת מקיימת שיתוף פעולה עם חברת NuRAN Wireless הקנדית, יצרנית ציוד סלולר, שהחברה גם השקיעה בה 3.2 מליוני דולרים בשנה שעברה תמורת 9.3 אחוזים בחברה. ההסכם איפשר לחלל להכנס לפרויקט משותף בקמרון וקונגו ביוני האחרון. כמו גם, ההסכם מאפשר לחלל דריסת רגל טובה יותר באפריקה.   שיתוף הפעולה עם מאפשר לחבר את התחנות הבסיס של NuRAN Wireless לרשת הסלולר דרך הלווין עמוס-17 של חלל תקשורת, במקומות כפריים בהם אין סיבים. הפתרון מבוסס על תא סלולרי של NuRAN Wireless המוזן על ידי אנרגיה סולארית ומאפשר פריסת רשת סלולר, כאמור, גם במקומות נידחים.   

מושב מיוחד שהתקיים במסגרת כנס סייברטק 2022 דן בשאלות משפטיות ורגולטוריות. את המושב הוביל מערך הסייבר הלאומי  צילום: אודי גורן במושב מיוחד שהתקיים במסגרת כנס סייברטק 2022 שנערך בתל אביב לפני מספר ימים, נידונה שאלת ההיבטים המשפטיים של עולם הסייבר. את המושב הנחה עמית אשכנזי, יועץ משפטי וראש המחלקה המשפטית במערך הסייבר הלאומי.  בדיונים עלו מספר נושאים. אחד מהם היה סביב השאלה כיצד מודדים את האפקטיביות של ההגנה בסייבר. מצד המשפטי, למדידת נתונים יכולה להיות השפעה מכרעת על הליכים. דיון נוסף סבב סביב השאלה מהי מידת המעורבות שהמדינה, כרגולטור על עולם הסייבר, נדרשת ליישם. אחת הדוגמאות שהובאו הייתה התקיפה נגד חברת Colonial Pipeline בארה״ב בחודש מאי 2021.  מתקפה זו נחשבת לאירוע מכונן בשל החשיבות של הקורבן למשק האנרגיה של ארה״ב. האמריקאים ייחסו את המתקפה לקבוצות נתמכות על ידי ממשלת רוסיה. בהיבט הרגולטורי, מתקפה זו יצרה נזק במעגלים נוספים התלויים באספקת האנרגיה של Colonial Pipeline ומתאימה לדיון על עומק ההתערבות של הרגולטור בדרישות הסף מחברות תשתית.  שאלת המעורבות של הרגולטור, אוזנה עם דיון על הצורך בשיתוף פעולה בין הממשלה לחברות עסקיות בכל הקשור להגנה בסייבר. ארגון עסקי המנהל את עסקיו באופן עצמאי, מצופה ממנו לנהל גם את ההגנה בסייבר בתשומת לב נדרשת. ומה קורה אם הארגון לא עושה מספיק? מחד, המדינה רוצה להגן על התשתיות שלה. מאידך, המדינה רוצה את שיתוף הפעולה של אותם עסקים שכפופים לרגולציה שלה. מדובר במתח בריא, אך שברירי.  עוד היבט לדיון היה על יישום הרגולציה בממד הבינלאומי. בעוד ישראל, כדוגמא, היא מדינה קטנה עם שלטון מרכזי אחד, בארה״ב או אירופה המצב שונה. במדינות בהם ישנה תחרות בין הממשל הפדרלי למקומי, יכולה להיווצר מורכבות. חוקים של הפדרל, חוקים של המדינה ורגולציות בינלאומיות. עבור עסק מבוזר, שעובד במספר מדינות, נוצר ״סבך״ רגולטורי שמחייב אותו לפרקטיקות שונות, במדינות שונות. בהיבט משפטי, זה אתגר לא פשוט. לצד רגולציות ממשלתיות, צריך להוסיף תקדימים משפטיים בתביעות אזרחיות, שגם הם משמשים כרגולציה בפועל.  הדיון עסק בנוסף בשאלות לגבי ההשלכות המשפטיות הנובעות מאיום שרשרת האספקה. אם למשל ארגון קונה שירות מנוהל מספק ענן, מה הרגולציה המוטלת על ספק הענן? ואיך שוזרים יחד רגולציה בינלאומית עם רגולציה מקומית? עוד נידונה שאלת הרגולציה בתחום הפרטיות למשל בכל הקשור להעברת נתונים בין מכוניות או התקני IOT. בעיקר כאשר העולם מתקדם לעבר מכוניות אוטונומיות, שאוספות ומשדרות הרבה מאד נתונים.