קציצות עוף רכות ועסיסיות שהסוד שלהן טמון ברוטב. אחרי שתזללו אותן לצהריים מעל אורז לבן, תוכלו לארוז את הקציצות האלה למחרת בסנדוויץ' שיספוג אליו את כל הרוטב

נסיבות מצערות הובילו את דוד רוזנטל לרמת השרון פעם נוספת. אחרי ההצלחות הקודמות בעיר, הוא נקלע ל-Maison

סיפורו של האי היווני כיוס (Chios) נמתח על פני מאות רבות של היסטוריה מרתקת. אלה אחת נגעה בו כשנתנה לו את מתנתה, אחרים נישבו בקסמה, ולמרות הכל הוא לא נמנה על האיים הבולטים, בטח שלא בשיח שבקרב סוכני הנסיעות בישראל. ואני אומר: אפשר להפוך אותו למפורסם שבאיי יוון, אם רק ליקר המסטיקה הייחודי לאי יעשה לעצמו כנפיים בארץ ובעולם. לכו לטעום ותודו לי אחר כך. בביקור האחרון שלי ביוון מצאתי את המסטיקה בכל מקום: בגלידה, במאפים, למכירה כגבישים ובתור ליקר. טעמתי, נשביתי ואז גיליתי שלישראל מיובאים ככל הנראה רק שני סוגים של הליקר, הזה, שיכול לשמש אפריטיף, דז'יסטיף או מרכיב בקוקטיילים. הליקר כל כך מתאים לישראל, גם כי אנחנו אומה שלועסת המון מסטיק. על פי ד"ר חיים גרוסמן וחגי מרום, מחברי הספר "מסטיק של פעם" ייצורו המסחרי של מסטיק ללעיסה החל בישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז למה לא לשתות את גרסתו הכהלית והמהנה ולשכוח קצת מהצרות שלנו? לא הצלחתי להבין מדוע הוא נחבא אל הכלים עד שראיינתי שני יצרני מסטיקה, והבנתי שהליקר כל כך מצליח ביוון, עד כי היצוא שלו מוגבל באופן יחסי. אז אם אתם נוסעים ליוון, אפשר למצוא אותו שם בכל פינה, ואפשר למצוא אותו בישראל בסניפים מסוימים של הרשתות טיב טעם ויין בעיר.