משחר ההיסטוריה, מלחמות משפיעות על אופנה. עולם האופנה איננו מתקיים בוואקום או בעולם אקראי, ובדיוק כמו יתר תחומי החיים, גם אופנה מושפעת מתופעות תרבותיות, כלכליות, אקולוגיות ופוליטיות, ולבטח בעתות מלחמה. אם מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) הדגישה את התפוררות הנורמות והסילואטות המגבילות באופנת הנשים; שמלות כבדות וארוכות התחלפו בחליפות מכנסיים, בדגש על בדים קלים יותר, המחוך הלך ונכנסה החזייה, התרופפות סביב המותניים, מראה אנדרוגיני יותר, הצלליות השתנו וקווי המכפלת התקצרו - אז מלחמת העולם השנייה (1939-1945) שינתה אפילו עוד יותר את האופן שבו נשים התלבשו, זאת בעקבות השיפטינג באחריותן בכוח העבודה, ולו באופן זמני. כשגברים נקראו לחזית, נשים נקראו להחליף אותם בשוק בעבודה. במפעלים הן לבשו לרוב סרבל חסר צורה, ואספו שערן מתחת למטפחת ראש - "רוזי המסמררת" הפכה לאייקון של הנשים העובדות. באותן השנים כבר ניתן גם לחזות בטרנדים נוספים שצצים, תחת הכותרת של "הסטייל הצבאי". נשים החלו ללבוש חליפות מכנסיים, מעילים ואוברולים פונקציונאליים, החולצות והז'קטים רפרפו יותר לצבאיים וגבריים עם כריות כתפיים, ואף כובעים עוצבו בדומה לכומתות של צבא ארה"ב.