אין בו נזירים, אין לו כתובת ואפילו היוצר שלו לא ציפה למה שיקרה. מקדש בודהיסטי שנבנה בעזרת AI הפך בתוך ימים לתופעת רשת, עם תורים בכניסה ומאות חיקויים. אז מה גורם לכל כך הרבה אנשים להגיע למקום שלא באמת קיים?

מזון משומר, בקבוקי מים, פנסים, סוללות ורדיו שלא צריך אינטרנט כדי להפעיל אותו. זו אולי נשמעת כמו רשימת ציוד למקלט בישראל, אבל בשבועות האחרונים היא מופיעה גם בקמפיינים ממשלתיים ברחבי העולם. מבריטניה והולנד ועד לוקסמבורג ויפן, הרשויות קוראות לאזרחים להתכונן לאפשרות שייאלצו להסתדר במשך שלושה ימים ללא חשמל, מים זורמים או תקשורת סדירה. גם ברשתות החברתיות אפשר למצוא סרטונים שמציגים ערכות חירום, מלאי מזון ומוצרים שיכולים להחזיק שנים במזווה. אלא שמאחורי רשימות הציוד והסרטונים מסתתרת שאלה רצינית יותר: למה דווקא עכשיו כל כך הרבה ממשלות מדברות על האפשרות שהשירותים הבסיסיים שאנחנו תלויים בהם פשוט יפסיקו לעבוד?

באבו דאבי כבר נערכים לעתיד שבו בינה מלאכותית תהיה חלק בלתי נפרד מניהול הממשלה, והשאיפה היא להרחיב את המהלך לאיחוד האמירויות כולו. היום (שני) הוכרזו ארבעה הסכמים חדשים עם OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT, במטרה לשלב את הטכנולוגיה בשירותים ממשלתיים, בתעשיית האנרגיה, בהשקעות ובחינוך. ההסכמים הוכרזו בעקבות פגישה בין סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, לבין השייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד אל נהיאן, יורש העצר של אבו דאבי. במרכז המהלך עומד מיזם ממשלתי שנועד לאפשר למערכות בינה מלאכותית לקרוא תקנות, לבדוק בקשות ולסייע לפקידים בקבלת החלטות. וזה כבר לא רק חזון: פיילוט ראשון פועל ברשות החקלאות ובטיחות המזון של אבו דאבי, שם נעשה שימוש בבינה מלאכותית לבדיקת בקשות ליבוא מזון בהתאם לתקנות. המערכת מסייעת לזהות חריגות ולבדוק עמידה בדרישות, אך ההחלטות הסופיות עדיין מתקבלות בידי עובדי הממשלה.

התרעות על מתקפה גרעינית וכימית הופיעו בטלפונים של אזרחים באוקראינה וברוסיה בעקבות מתקפות סייבר על אפליקציות חירום. כיצד הצליחו האקרים להפיץ הודעות מזויפות, האם נפרצו מערכות ההתרעה עצמן ומה עלול לקרות בישראל?