יחסו לביקורת לאורך השנים ("רציתי להתאבד"), היעדרותו מהמסך בשנים האחרונות ("לא הייתי רוצה לחזור לשם"), הכלכלה, החינוך והחרדים בישראל ("אני לא רואה עתיד גדול למקום הזה"). לקראת ערב הוקרה לשיריו ובמלאת יובל לבכורתו הטלוויזיונית, ירון לונדון מדבר בכנות על הכל

שבוע הספר ברחבי הארץ, להקת פונץ' מגיעה לבארבי ותארח שם את איפה הילד - ועוד כמה המלצות תרבותיות ששווה לשים אליהן לב השבוע

לפני כארבע שנים, עם עליית העונה השנייה של הסדרה "תאג"ד" ששודרה ביס, ראיינתי את מי שגילמו את דמויותיהם של דקל וטטרו - השחקנים יניב זנבה ואורן פפיסמדוב. בראיון פתח בפני זנבה, בן העדה האתיופית, חלק קטן מן הקושי בלהיות לא 'סתם' אתיופי ישראלי אלא שחקן אתיופי ישראלי. בין היתר הוא סיפר שכשהוא מגיע לאודישן, אין לו בעיה למצוא את המקום כי הוא פשוט מחפש קבוצה של גברים שנראים בדיוק כמוהו. חמור ומתסכל אפילו יותר הוא המחסור הגדול בתפקידים לשחקנים בעלי גוון עור כהה, כששאלתי האם הוא יכול לקבל תפקיד אם היוצרים של הפרויקט לא ציינו במפורש שמדובר בדמות של אתיופי, הוא אמר שזה קרה לו פעמים בודדות, אם בכלל. "אינדל", דרמת הפשע החדשה של הוט שעלתה השבוע, מספקת תעסוקה להרבה שחקנים ושחקניות בני העדה שכמו זנבה נאלצים להתמודד לא רק עם גזענות ממסדית אלא גם עם אפלייה תעסוקתית. בפועל, הסדרה שיצר יוצא "האח הגדול", אנדל קבדה, ביחד עם אודי ויסברוד, עושה הרבה יותר מזה. זה קורה בזכות קול מקורי וברור שזועק היטב מכל דיאלוג, בימוי פנטסטי של אסף קורמן ("את לי לילה") שמצטיין בעבודה עם שחקנים צעירים (שימו לב לשמות כמו נתנאל בייך, אדם קנדה, חני מסלה ועוד), ואווירת מתח שנותנת תחושה שהכל עלול להתפוצץ בכל שנייה. מדובר באחת מסדרות הדרמה הטובות ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות. ולא, לא מדובר באפליה מתקנת. שלושת הפרקים שנשלחו לביקורת (מתוך שמונה), הותירו אותי לא רק חסר נשימה, אלא עם חיבור כמעט מיידי לשלל הדמויות המרכיבות את הפסיפס שנקרא "אינדל".

לאחר שבשבוע שעבר הופיע בתיאטרון ירושלים, הקומיקאי היהודי ניו יורקי ממוצא ישראלי, מודי רוזנפלד, הכריז הבוקר על הופעה מיוחדת בהיכל התרבות ב-12 בספטמבר. ב-7 באוקטובר הוא היה בישראל במקרה ומאז הוא ביקר כאן מספר פעמים והפך לקול נחוש למען ההסברה הישראלית. בשבוע שעבר קיים מודי הופעה בתיאטרון ירושלים עליה סיפר רק לעוקביו בסטורי, מה שהביא למכירת כל הכרטיסים למופע בזמן קצר. כעת לאור דרישת הקהל, הוא מגיע להופעה יחידה בהיכל התרבות. מודי נולד בתל אביב ועבר עם משפחתו לניו יורק בגיל 7. הוא התחיל את דרכו המקצועית בלימודי כלכלה ושירה והתחיל לעבוד כבנקאי השקעות בוול סטריט עד שהופעה מסחררת בערב מיקרופון פתוח גרמה לו להבין שיעודו בסטנדאפ. הוא הופיע ב-When Jews Were Funny של נטפליקס, שיחק בסרט הקולנוע Waiting for Woody Allen וכלל את ישראל בכל סיבובי ההופעות הבינלאומיים שלו. לכרטיסים

הזמרת אגם בוחבוט הופיעה הבוקר (חמישי) בתיכון אמית באר טוביה. במהלך ההופעה קפץ אחד מתלמידי התיכון על הבמה וניסה להצטלם עם הזמרת. ברגע שמאבטח זינק על הנער והדף אותו, הנער איבד שיווי משקל, תפס בשיער של אגם בוחבוט - וגרם לה ליפול על הרצפה. צפו למעלה בתיעוד של התקרית הקשה. מהמועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה: "בעת הופעה חגיגית של הזמרת אגם בוחבוט לרגל סיום שנת הלימודים בתיכון אמית באר-טוביה, אירע מקרה של התפרצות תלמיד לבמה לצורך צילום תמונה עם הזמרת שנגמר, לצערנו, בעוגמת נפש לזמרת ובסיום האירוע החגיגי. כמועצה המקדמת ערכים של כבוד האדם, אנו רואים בחומרה את האירוע ונפעל למיגור תופעות מסוג זה בעתיד, תוך קיום שיח והסבר על חומרת המעשה. מועצת באר טוביה והעומד בראשה שולחים התנצלות בפני אגם בוחבוט ומאחלים בהזמנות זו חופש בטוח לכל בוגרי חטיבת הביניים והתיכון". מנהלת בית הספר שבה אירעה התקרית כתבה: "ביקשנו לשמח את תלמידינו והזמנו את הזמרת אגם בוחבוט להופעה בפניהם. חשוב לנו לשתף אתכם כי לקראת סוף ההופעה עלה אחד התלמידים על הבמה בשל רצונו להצטלם עם הזמרת. המאבטח של הזמרת קפץ עליו, התלמיד נבהל, מעד, החזיק באגם ושניהם נפלו על רצפת הבמה. ההופעה כמובן הופסקה ונגרמה עוגמת נפש רבה לכולנו. הצוות החינוכי קיים שיחה עם התלמיד ועם הוריו, הבהרנו לתלמיד את חומרת המעשה והנושא יטופל ברמה המשמעתית והחינוכית. התלמיד ביקש להתנצל בפני הזמרת ובפני תלמידי בית הספר והצוות החינוכי והביע חרטה גדולה על כך".

השחקן, שסטר לכריס רוק בטקס האוסקר, הוקע והוגלה מהוליווד בדיוק ברגע השיא של הקריירה שלו. "בחורים רעים: הכול או כלום" מחזיר את מי שהיה אחד הכוכבים הגדולים של המילניום למרכז הבמה - אבל בינתיים, תעשיית הקולנוע השתנתה מקצה לקצה

מפגש הפסגה של קלוני ורוברטס מגיע לנטפליקס, הלהיט החדש של כוכבי "מכתוב" ועוד. ארבע המלצות קולנועיות וגם אזהרה אחת

כמו אבטיח עם גבינה בולגרית, כמו קפה של בוקר וסיגריה, כמו להתנגב אחרי שיצאתם מהמקלחת בחודש יוני רק בשביל להיות רטובים מזיעה דקה אחר כך, כך גם לירון ואורית טנג'י נראו כמו צמד בלתי ניתן להפרדה. והנה, לירון הפכה למודחת השנייה של העונה ולקחה איתה הביתה לאשקלון את דרכו של הבודהה ואת כל האור והאהבה שהיא ניסתה לפזר בבית. חבל. סתאם, על מי אני עובד, בפחות משלושה שבועות בנווה אילן לירון הצליחה להתברג גבוה גבוה ברשימת הדיירים האגרסיביים ביותר שהיו בבית "האח", איפשהו בין רוני מיילי, פרידה הכט ושי חי. המשפטים שהיא אמרה בתוכנית יישארו איתנו עוד תקופה ארוכה והם כוללים קלאסיקות כמו "אני לא צועקת, ככה אני מדברת" ו"לא, את צבועה!!!!". הנה, רק בפרק של אתמול היא עלתה על דבר גאוני - הדר היא בול "חשש" ואיזה מדהים זה שיש מילה שמתארת אותה במדויק. תרגום לשפת בני האדם: "חשש" היא מילה שלירון טוענת שמשמעותה נחש ובגלל שהיא טוענת שהדר מתנהגת בנחשיות היא החליטה שהיא עלתה כאן על משהו. האם מישהו מחוץ לבית יספר לה שמשמעות המילה חשש היא אחרת לגמרי? תכל'ס, כבר לא בעיה שלנו. שיהיה ברור, האובססיה של חבורת הטנג'יות ואור להדר הולכת להוביל את הדר אל הגמר. הדר, דיירת סבבה בסך הכל אבל ממש לא מישהי שהיינו מדברים עליה כל כך הרבה בעונה רגילה, קצת טליה לעניים. מהרגע הראשון ובלי שום הסבר הגיוני, החליטו בחבורת הטנג'יות + אור שהדר היא השטן הגדול ומאז הם עסוקים בעיקר בלדבר עליה, הם מעבירים את יומם בלהמציא לה כינויים שמתאימים לגן חובה ומנסים להוביל עליה חרם שבינתיים הסתיים בזה שהם יושבים מבודדים בנסט ומפרקים חבילות סיגריות. כמו ב"כינורו של רוטשילד, של צ'כוב, נראה שלירון שונאת את הדר בעיקר כי היא מזכירה לה גרסה של עצמה שהיא לא יכולה לשאת. היא שונאת את השיזוף המלאכותי שלה, את השפתיים מלאות החומצה ואת השיער המוחלק - כל הדברים שיש בה רק בגרסה קצת פחות מוצלחת. והדר? במקום לבחור ביהב החכם, המרגש והכל כך אמיתי, הולכת שוב על המזויף והצעקני ומתאבססת על תום, מי שנראה שהפעם היחידה שגידל בה ביצים הייתה כשעשה פירסינג בשתי הפטמות (אלוהים, זה כואב). תום היה מספיק "גבר" כדי לעזוב את פרידה לאנחות בלי שום סנטימנט אבל לעמוד מול החבורה שמתעללת בבת הזוג שלו? את זה הוא עושה רק בצעקות במרכז הבית שמסתיימות בזה שהוא ואור יושבים על סיגריה לשיחת פיוס. איזה מאוס.