זוכת האירוויזיון קראה באינסטגרם ללהט"בים לגנות את ארגון הטרור ששולט ברצועת עזה: "אם אתם לא מגנים את חמאס - אתם נגד להטב"קים, נגד נשים ונגד שלום. שחררו את פלסטין - מחמאס. הדברים יותר מורכבים מציטוט איזה טרנד שנראה לכם נכון. תראו את הצד שרואה אתכם"

כבר בשמה, "חברים" שמה לה למטרה להפוך את גיבוריה לחברים שלנו, והיא הצליחה כך באופן שגם יוצריה לא העלו על דעתם שיקרה. צ'נדלר, ג'ואי, מוניקה, רייצ'ל, רוס ופיבי היו חבורה מלוכדת בינם לבין עצמם, תחליף של משפחה זה לזה, אבל גם עבורנו, הצופים. הכימיה ביניהם, זו שעשתה את הסדרה למה שהיא ולימים גם עיגנה אותה בנצח, זלגה מגבולות המסך הקטן, פרסה את זרועותיה סביבנו והכניסה גם אותנו אל החיבוק שלה. לכן מותו המוקדם של מת'יו פרי ביום שבת האחרון היה יותר מעוד סיפור חדשותי על ידוען שנפטר בטרם עת. עוד מתחילתה, ואפילו לפני כן, כשהגיעו הפרומואים הראשונים שלה לערוץ 3 בניינטיז, "חברים" הייתה סדרה משמעותית עבורי. היא הייתה כמו סדרת פנטזיה על החיים הבוגרים, העצמאיים, וגם מאוחר יותר, כשהייתי בעצמי בגילם של הגיבורים, היא נותרה סדרת פנטזיה על הבלתי מושג והבלתי סביר. אבל זה חלק עצום מהקסם שלה, וחלק עצום מהסיבה שהיא כובשת מחדש דורות חדשים של צופים כל פעם מחדש.