הטלוויזיה הישראלית מעוררת בנו רגשות מעורבים. ב-73 שנותיה צמחה בישראל תעשיית טלוויזיה מפוארת, דבר שאינו מובן מאליו באמצע השממה של המזרח התיכון. התעשייה הזאת הולידה מאות הצלחות, יש בה נכסי צאן ברזל תרבותיים כמו "החמישייה הקאמרית" ו"שבתות וחגים", פורמטים שנמכרו לחו"ל ("הכספת", "הכוכב הבא") ואפילו סדרות שמשודרות למיליונים בשפת המקור ("פאודה", "שטיסל"). לצד כל הטוב הזה, אנחנו חיים בתחושה תמידית שהטלוויזיה שלנו לא טובה מספיק, שהיא "ליד". השפע שמגיע אלינו מחו"ל גורם לנו לחשוב שנדפקנו, ש"שם" פותחים את הטלוויזיה והתוכן האיכותי 'נשפך' מהמסך בעוד אצלנו כל מה שמקבלים זה מיקס בין פנים חמורות סבר של מגישת חדשות ובשלנים שעובדים על מנה של דג ברוטב אפרסמון. האמת היא שלצד הביקורת המוצדקת על ריבוי החדשות והריאליטי, תעשיית הטלוויזיה הישראלית מקפידה לייצר תכנים איכותיים כל העת אך מרוב השפע וריבוי הערוצים אנחנו לא נחשפים אליהם. לכבוד יום העצמאות חזרנו אחורה אל הסדרות שנוצרו כאן בעשרים השנים האחרונות וזכו בזמן אמת להתעלמות ו/או ביקורות שליליות אך בדיעבד התבררו כהברקה ששווה לראות. חלקן ("מקום לדאגה", "אבודים באפריקה") התבגרו מצוין ומחזיקות מסך מעולה עד היום, על אחרות ("פיק אפ", "ג'וני") ניתן כבר לראות את סימני הזמן אך הן עדיין מצחיקות, בועטות וחכמות, בטוח הרבה יותר ממה שניתן להן קרדיט בזמן שידורן המקורי. אומרים שפרגון היא מילה שקיימת רק בשפה העברית, אז לכבוד היום הכי ישראלי בשנה - קבלו את מצעד הסדרות שלא זכו לפרגון בזמן אמת והגיע הזמן שגם הן יהנו מקצת חסד. לשלל הכתבות המיוחדות שלנו ליום העצמאות ה-73 - לחצו כאן

באיזו אופרת סבון כיכבה ניצה שאול? איזה שחקן לא שיחק לצד מארק וולברג? מה היה הלאום של מילי אביטל ב"חוק וסדר: מדור מיוחד"? אלה הן רק חלק מהשאלות שתצטרכו להתמודד איתן בחידון הקשה על ישראלים וישראליות בהוליווד. איזה ציון קיבלתם?