כוכבת הרשת ואלופת השחמט אלכסנדרה בוטז מודה שמאז עליית הסדרה "גמביט המלכה" בנטפליקס חייה השתנו, אולם יש לה ביקורת על אמינות העלילה: "בשנות השישים בחיים לא היו נותנים לבת' הרמון להשתתף באליפויות"

ליאור ייני היה שותף לרגעי מפתח של הבידור הישראלי, אך זכה בקושי להספדים לקוניים, חסרי טעם וריח, אפילו במהדורות ששכחו מתי הן מתחילות ונגמרות. בשנה שבה התרבות נדחקה אל מחוץ לסדר היום, זה מלמד על הערך הדל שמייחסת התקשורת לאמנים שלא מופיעים ב"הזמר במסכה"

"קוברה קאי" הייתה הצלחה עוד לפני שהגיעה לנטפליקס. מהרגע שעלתה ב-2018 בלעדית ביוטיוב, הפכה ליצירה הכי מדוברת שלה - שלא לומר היחידה (וחבל, "Impulse" עדיין מאוד מומלצת). אבל במהלך 2020 יצאה יוטיוב מעסקי הפקות המקור המתוסרטות, על אף שכבר הזמינה עונה שלישית שכמעט הייתה מוכנה לשיגור. סוני, המפיקה את הסדרה, חיפשה גוף שידור אחר שירכוש אותה. משימה לא קשה במיוחד - עוד לפני שנרכשה על ידי יוטיוב והפכה שם ללהיט, "קוברה קאי" כבר הייתה שם חם שהוביל למלחמת מחירים. אפשר להבין למה. כשכל כך הרבה סדרות שוזפות את המסכים מדי שנה, רובן בלי ליצור שום הד, "קוברה קאי" - המגוללת סיפור המשך לקלאסיקת האייטיז "קראטה קיד" בכיכובם של הגיבורים המקוריים - כמעט משווקת את עצמה. בהתאם, אם ביוטיוב היא הצליחה, בנטפליקס - שכבר הזמינה עונה רביעית - "קוברה קאי" כבר הופכת לתופעה. על אף שרבים כבר צפו בה לפני כן, ועל אף ששתי העונות הראשונות עדיין זמינות בחינם ביוטיוב, מאז שעלו בנטפליקס באוגוסט האחרון מככבת "קוברה קאי" ברשימת עשר הסדרות הכי נצפות מקרב כל התכנים בכל שירותי הסטרימינג בארצות הברית. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

כועס על התקשורת ("מגויסת למען המשטר"), זועם על יחס הממשלה לתרבות ("לא חשובה להם. בחיים לא ראיתי את ביבי בתיאטרון"): הפזמונאי יענקל'ה רוטבליט מוציא עם "החצר האחורית" שיר מחאה על פרשת הצוללות וחושף כי דחה בקשה לנכס את "שיר לשלום" להסכם עם האמירויות. ריאיון

לא האווירה, בטוח שלא האוכל, אלה דווקא האנשים, סליחה - השחקנים, שגרמו לי לחזור פעם אחר פעם, או למעשה פרק אחרי פרק אל הסדרה "הטבח" שהסתיימה השבוע ב-yes. הדרמה שיצרו ארז קו-אל ואורית דבוש על מאחורי הקלעים של מסעדה תל אביבית מצליחה בשם "סופיה" (בדקתי, אין הזמנות בוולט), הפכה בשקט יחסי לאחת הסדרות המדוברות של התקופה, מיד אחרי "חזרות". אם לשאוב אנלוגיה מהעולם בו היא עוסקת, גם "הטבח" היא סדרה שהיא קצת כוסברה - יש אנשים שיתעלפו ממנה ויש אנשים שיעקמו מולה פרצוף ויבקשו מנה אחרת. אני אגב, חזרתי אליה בכל שבוע כי אני לגמרי טיפוס של כוסברה אבל קשה לי לומר שהרמה של כל המנות הייתה אחידה. וזהו, מכאן והלאה אנסה למנן את הדימויים מעולם הבישול. מקווה שאצליח. הביקורת מתייחסת אל אירועי העונה בכללותה כך שאם עדיין לא צפיתם בסדרה ובא לכם להתחיל אני ממליץ לקרוא קודם את הביקורת המפרגנת שכתב כאן עידו ישעיהו על שלושת הפרקים הראשונים של העונה. על הנייר, "הטבח" היא סדרה פשוטה העוסקת באירועי היום יום של מסעדה ומלווה את הדמויות שלה לאורך תקופה לינארית יחסית. אין פה מדע בדיוני או שבירת הקיר הרביעי כמו שהרבה סדרות חוטאות בו שלא לצורך, אך במקביל היא גם מנסה להביא איכויות אחרות, יש שיגידו גבוהות, אל תוך היצירה. אני מדבר בעיקר על הצילום של גיא רז ("על הספקטרום", "רק להיום") שמרגיש כאן ממש כמו דמות מרכזית נוספת. עידו כינה אותו כ"רוטב הסודי" של הסדרה אך במבט כולל, נדמה שהיוצרים הסתמכו יותר מדי על האיכויות שלו וזה על חשבון דברים חשובים באמת כמו קו עלילה מרכזי וסוחף.

מגיש הטלוויזיה והרדיו האגדי לארי קינג אושפז לפני כשבוע בבית חולים בלוס אנג'לס לאחר שנדבק בנגיף הקורונה ומצבו לא ברור. קינג בן ה-87 סובל ממספר מחלות רקע, ובהן סכרת ובעיות לב

אסף אמיר הוא מהמפיקים המצליחים בארץ, אבל הצלחה כמו "חזרות" עוד לא הייתה לו. בריאיון בלעדי, הוא מדבר על הלהיט שיצר בכאן 11 עם נועה קולר וארז דריגס, מגלה איך גל גדות עלתה כאופציה לככב ומסרב להרגיע את מי שמפחדים להתאכזב מהעונה השנייה