חברת הביטוח שירביט סבלה ממה שנראה כמו מתקפת סייבר מתוכננת ואגרסיבית למדי. פרטי המתקפה (או הפרצה) עדיין אינם גלויים, אבל זה לא ממש משנה. השלכות המקרה יכולות להיות הרסניות לחברה, כשגם ללקוחות יש הרבה סיבות לדאגה

משבר הקורונה הכה חזיתית בעולם הנדל"ן, אך השפעותיו הן קצרות טווח. בהסתכלות קדימה הוא לא יפגע משמעותית בענף. משבר כלכלי זה היווה עבור הזוגות הצעירים במרוץ אחר דירה משלהם נוקאאוט חסר סיכוי להתאוששות. אמנם, עם פרוץ המגפה התיר בנק ישראל לנוטלי המשכנתאות את דחיית ההחזרים בחצי שנה על מנת להקל משמעותית על הסיטואציה החדשה שהגיעה ללא שום הודעה מוקדמת - ורק לאחרונה ניתנה הארכה נוספת עד סוף שנת 2020. אך מה הלאה? חלומם של הזוגות הצעירים אחר דירת מגורים משלהם באזור המרכז נמשך, למרות ההוצאה לחל"ת, הפיטורים שהגיעו בשיאם למיליון נפשות והשינויים בכל תחומי החיים. אותה פנטזיה תיווכח עבורם במהלך הדרך כסיוט שנובע מתכתיבי החברה בדמות סימון וי בשביל ההורים. חתונה - ילדים - דירה. רק נשאלת השאלה מאיפה יגיע הכסף. לקיחת משכנתא של מאות אלפי שקלים בלי יכולת ממשית לעמוד על הרגליים בחיים עצמם לא מהווה פתרון אלא התחייבות משמעותית ל-20-30 שנה. כשתשלום האבטלה לאותם זוגות נמוך בלפחות 30% מהתקופה הקודמת, וגם אלו שנשארו במעגל התעסוקה חווים חוסר יציבות תעסוקתית. יש צורך בפתרון ממשי שמתחיל בשינוי תודעתי במקום להיכנס להתאבדות כלכלית ידועה מראש.

כ-800 אלף איש בישראל, קרוב ל-10 אחוז מכלל האוכלוסייה, מוגדרים כאנשים עם צרכים מיוחדים. כ-300 אלף מתוכם הם אנשים שמסוגלים לצאת לעבודה, אבל מעסיקים אינם נוטים לקחת אותם. 74 אחוזים מהם מובטלים, כשליש מסך המובטלים במשק. העבודה של אלה שכן מועסקים, כוללת בעיקר מטלות מונוטוניות מזדמנות ללא תכנית שיקומית ואופק תעסוקתי אמיתי, כגון - מיון, ספירה ואריזה. מרבית העובדים עם הצרכים המיוחדים אינם מועסקים בתנאי עובד-מעביד ואינם זוכים להטבות וזכויות ככל השכירים מן השורה בישראל. ברוב המקרים אנשים עם צרכים מיוחדים עובדים במקומות סגורים המיוחדים להם, ללא הזדמנויות מספקות למגע ולחוויות משותפות עם הקהילה. מחקר חדש מצא, כי משבר הקורונה העצים עוד יותר את אי השוויון המובנה בשוק העבודה במגזרים הפרטי והציבורי לרעת עובדים עם מוגבלות. לפי הממצאים, נמצא פער של 20% בין אנשים ללא מוגבלות שדיווחו כי הם מועסקים לבין אנשים עם מוגבלות (69% לעומת 49%). בנוסף, יותר מפי שתיים אנשים עם מוגבלות הוצאו לחל"ת, 17% לעומת 8% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות. פערים התגלו בין שתי האוכלוסיות גם ביחס המעסיק כלפיהן בתקופת הקורונה. הממצאים עולה, שעובדים עם מוגבלות חשו כי מעסיקיהם העדיפו להמשיך ולהעסיק בימי הקורונה עובדים ללא מוגבלות על פניהם. 54% בלבד מהעובדים עם המוגבלות חשו שקיבלו יחס הוגן ממעסיקיהם, לעומת 62% מעובדים ללא מוגבלות; ו- 24% מהמועסקים עם מוגבלות ציינו שמנהליהם העדיפו עובדים ללא מוגבלות על פניהם בהקשר של יציאה לחל"ת, חזרה לעבודה, שינוי בתנאים והעלאה בשכר. המחקר בוצע על ידי 'מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי' באוניברסיטה העברית עבור הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, קרן משפחת רודרמן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים וג'וינט-ישראל, כחלק מפרוייקט "מדד הנגישות העירוני 2020". שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "משבר הקורונה חידד את

שיתוף פעולה חדש בין אדידס ופראדה, יוזמות של עיריית תל אביב, מיזם תעסוקה חדש, סולוטו מחלקת פרסים ומבול של יוזמות סטארטאפים. אז מה קרה בחלק השני של השבוע? הנה הסיכום

האם מעסיקים ניצלו את משבר הקורונה כדי להיפטר מעובדים עם מוגבלויות? כיצד ייתכן שמעסיקים הוציאו פי 4 יותר עובדים עם מוגבלות לחל"ת מעובדים ללא מוגבלות? בשבוע בו מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, עצוב לגלות שדווקא האוכלוסייה הכי חלשה, הזקוקה יותר מכל למסגרת של יציבות ושגרה, לא זכתה למעטפת הגנה מהמדינה ומהמעסיקים שתמזער את הפגיעה שלהם ממשבר הקורונה. לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים ביותר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, המעידים על ירידה משמעותית בנכונות להעסקתם מאז משבר הקורונה. 62% מהאנשים עם מוגבלויות לא הועסקו באוקטובר, בהשוואה ל-39% בלבד לפני המשבר. בישראל חיים כיום 780 אלף אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה, ומאמץ של שנים לשלבם בשוק העבודה בדרך לרדת לטמיון. זהו תמרור אזהרה בוהק, ומדרון ממנו הפערים עלולים רק לגדול. בצל משבר הקורונה, אנשים עם צרכים מיוחדים הנותרים בביתם ללא תעסוקה, חווים קשיים אדירים שקשה אף לתאר במילים. חישבו על הדיכאון, הפגיעה בדימוי העצמי והחרדה, שהם מנת חלקנו בתקופה האחרונה. אך בכל מה שנוגע לאנשים עם צרכים מיוחדים, הנזק כבד בעשרות מונים. הריפוי בעיסוק ושגרת היומיום החשובים עבורם כמו אוויר לנשימה, מתנפצים לנגד עיניהם ומותירים אותם בחוסר וודאות ובחרדה קיומית איומה. לכך תוסיפו את המצוקה הכלכלית והבידוד החברתי, אותם הם חווים גם בימי שגרה, אך מגיעים כעת לשפל חדש.

בזמן שהנושא חם מתמיד, כלל ביטוח ופיננסים מקדמת את ביטוח הסייבר בקמפיין חדש בכיכובם של החתול שמיל וחיים אתגר, שכמו תמיד, גם כאן מוציא הרבה אנרגיה על ריצה

ניב עפרון נפצע בהיתקלות בצוק איתן ואיבד את חבריו לצוות. אחרי שנים של שיקום הוא עומד בראש עמותת "ריסטארט" שמסייעת טכנולוגית לחיילים שאיבדו מיכולותיהם. ועדיין, הוא יודע שצריך עזרה מבחוץ: "תקצוב ממשלתי הוא לא רק אחריות חברתית, אלא השקעה לטווח ארוך"

זה לא סוד כי משבר הקורונה הביא את שוק התעסוקה הישראלי למצב הקשה בתולדותיו, ולאחד מהחריפים ביותר בעולם המערבי. לפי נתוני שירות התעסוקה, ישנם למעלה מ-900 אלף דורשי עבודה. אנשי המקצוע גורסים כי ייקח שנים רבות עד שאחוז האבטלה במשק יחזור למספר חד-ספרתי. באווירה הזו, ממשלת ישראל עושה כל שביכולתה כדי להניע את הכלכלה ולצמצם את מספר המובטלים במשק, או לכל הפחות - נמנעת מפעולות שעלולות להרחיב את המשבר העמוק שכבר קיים. אך כנראה שלא כולם בממשלה שותפים למאמץ. מצד אחד מנסה שר האוצר לצמצם את מספר המובטלים, אך מהצד השני, שר התקשורת יועז הנדל, מקדם רפורמה שתצמצם את התחרות בשוק התקשורת, תגרום להעלאת מחיר האינטרנט לצרכנים ועלייה ביוקר המחייה, ותוביל לפיטורי אלפי עובדים מתחום התקשורת. מטרת הרפורמה, אותה מקדם שר התקשורת, היא ביטול ההפרדה בין שירות תשתית לבין שירות גישה לאינטרנט הקיימת כיום בישראל. נדמה, כי בתוך מהומת הקורונה הכללית, השיח בנושא נותר מעט "מתחת לרדאר" - אך זו טעות; הרפורמה הזו עוסקת בשירותי האינטרנט, הוצאה שקיימת כמעט בכל בית בישראל. במשך שנים רבות, הפרדה זו, שקיימת אגב במדינות נוספות, הייתה חיונית; אם על התשתית התחרו 2 חברות בלבד - בזק והוט, שתיהן מונופול בתחומן, הרי שעל שירותי הגישה מתחרות כ-20 חברות שונות - ובהתאם לכך, המחיר לצרכן תחרותי. ההפרדה הזו מונעת מבזק והוט לעשות בשוק האינטרנט ככל שיעלה על רוחן, ההפרדה הזו ייצרה תחרות, ותחרות, כידוע, טובה לצרכנים. הוכחה לכך ניתן לראות בעצם העובדה שמשרד התקשורת, כמו גם בתי המשפט, הותירו את ההפרדה הזאת על כנה, מתוך הבנה שהיא תורמת לאזרחים.