ישראל לא יכולה לחשוף את מלוא היקפו המפלצתי של פרויקט המנהרות ברצועה ולהשמידו. מנגד, היא גם לא יכולה להשתקם ולחיות לצד המפלצת בביטחון, אפילו אם השליטה ברצועה תישאר באחריותה. ישראל צריכה לראות במנהרות כהזדמנות להבסת החמאס, ובכך להפוך את יתרונו של הארגון ומקור עצמתו למנוף תבוסתו. היא צריכה ליצור תקדים מלחמתי, לפיו אזור מזוהם מנהרתית […]

"השמיים רעפים כחולים של תהום, רפאים קדומים של מים". במשפט זה נפתח ספר בביכורים של אלעד נבו ״תוגת צעצועיך הקדושים״, משפט שחושף כבר בהתחלה כי היצירה הספרותית שלפנינו אומנם כתובה בעברית, אך לא בזו המדוברת, וכמו השפה כך העלילה. גיבור הסיפור הוא רב מקובל ירושלמי שמחליט להפוך לסופר. הוא מקבל רוח גבית מתלמידו המסור אך […]

אתמול פורסמו רשימת 10 המשרדים המיותרים שמומלץ לבטל אותם. בין הרשימה היה המשרד לקידום מעמד האישה הפועל לקידום נשים, לקידום זכויות למען נשים, לקידום נשים למקומות ראשונים בין מקבלי ההחלטות בכל התחומים כמו בחינוך, פוליטיקה, כלכלה, אקדמיה, רפואה, בצבא ובכלל לקידום שוויון מגדרי בכל מקום אפשרי. כשנבחרה ממשלה חדשה, שמחתי מאד לשמוע על הקמת משרד […]

במסגרת תערוכת "עדות מקומית" היוקרתית המוצגת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל בתל־אביב, מופיעה בין השאר תמונתה של צלמת מקור ראשון נעמה שטרן. התערוכה השנתית עוסקת בצילום עיתונות ובצילום תיעודי, ותמונתה של שטרן חריגה למדי בנוף הכללי שם, אם לדבר בלשון המעטה. מלבדה מופיעים שם למשל תצלומים מההפגנות נגד הרפורמה במערכת המשפט וכן הסדרה הזוכה שעוסקת […]

שוקי אוכל הפכו זה מכבר לאטרקציה תיירותית בכל רחבי העולם. אחד המצליחים שבהם, שגם שוכפל ויצא מארץ המקור שלו, הוא Eataly, עם סניפים בינלאומיים ותחנת חובה במנהטן. אם המושבות פתח־תקווה התקנאה בבירות הקולינריות בעולם, והחליטה שאם איטלי לא מגיעה אליה, היא תפתח גרסה מקומית משלה. וכך, בהשקעה גדולה (וניכרת) של 20 מיליון שקל, נחנך במגדלי […]

דסקיות צבעוניות 1לאורך כל השירות הצבאי החיילים עונדים אותן על צווארם, כך שהן כבר נהיו לאייקון צבאי. לא יהיה קשה להתאים אותן לישראליות החדשה, ואין זמן מתאים יותר לעניין מאשר רגעים כאלה שעם ישראל מחפש דרכים יצירתיות לתרום. סדר הפעולות מאוד פשוט: ציירי ואמני ישראל יתגייסו לקשט את הדסקיות בציורי יו־אס־בי, בעיטורי עגבניות שרי, חומוס־צ'יפס־סלט, […]

אני מתגורר בירושלים. כשחזרתי למילואים בסופה של אחת החופשות, נסיעה מתישה של שעתיים וחצי עד לחזית, הגעתי למוצב שבו אני משרת, הסמוך לגבול עם לבנון, טיפסתי לעמדה והתחלתי לתצפת על המתרחש מעבר לגבול. בציר הלבנוני הקרוב ביותר לא היה קשה להבחין בשלט חוצות גדול שמופנה דווקא לעברנו. איש בצד הלבנוני לא היה יכול להבחין בכתוב […]

אני מרגישה שאני מתהלכת בעולם שבו מישהו הנמיך ממש את הרוויה של הצבעים והכול אפור יותר. ולמרות זאת, אני חושבת שזה בסדר לקום בבוקר ולרצות להתלבש יפה, להתאפר, לסדר את השיער, להתאים את הגרביים לחולצה ולשים חיוך רחב בכוח. אז מה אם מבעד למראה לא רואים עלייך את הלב הדואב, מכווץ בין הצלעות אבל פועם […]